חוה"מ פסח 2021, הקורונה עושה fade out בישראל ואני עושה מסע קניות ראשון אחרי שנה, של דברים שהם לא מיידיים ולא הצטיידות במזון כפי שכינינו את זה. בחנויות לא מעטות אני מוצא סחורה של השנה שעברה במחירים של השנה הבאה. מה קרה?
בשעה שחלק מענף הריטייל עבר לרשת וצמח כמו משוגע כשאנשים ישבו בבית וטיפסו על הקירות, עסקים אחרים התכנסו פנימה, סגרו את החנויות בקניונים וחיכו שכל זה יעבור. בחנויות האלה פסח, כשכולם צריכים מתנות ובגדים לחג, הוא הזדמנות מצויינת לדחוף את הסחורה שנתקעה כמו עצם בגרון במשך שנה במחסנים ואולי אפילו ממש על אותו מדף ממנו הרמתי אותה.
הנחתי חזרה, אל תדאגו, אני לא אוהב שעושים עלי סיבובים ואני לא מכיר אף אחד אחר שאוהב. העולם נחלק בתחום הזה לשני סוגים של אנשים: אלה שאומרים "ככה זה" ואלה שמתעצבנים. אני מהמתעצבנים.
אם הרשת היתה דואגת בזמן אמת להעיף את הסחורה שלה באונליין היא היתה יכולה להציע לי את השאריות שלה במחירי סוף העונה/ עודפים, כראוי, ולהציע במקביל קולקציה חדשה. היא כשלה. עכשיו מנסים לנצל את המצב כדי "לדחוף". אז שוב נשאל-
מה קרה?
מה שקרה זה שהיו חברות שעשו את הזינוק מייד עם השתנות המצב והיו כאלה שלא. ברגע שפרץ המשבר ברור שכולם רצו אבל לא כולם היו ערוכים.
זו השורה התחתונה של מה שנקרא נכסים בלתי מוחשיים וזה הכל בראש, הכל בחשיבה האסטרטגית והניהולית של הבעלים וההנהלה ולכן, בלתי מוחשי. כן, אפילו המזומנים והתשתית הפיסית. למה? כי היא פועל יוצא של חשיבה נכונה ושל תהליכים נכונים שנעשים באופן קבוע כך שברגע שמשהו קורה, כבר יש מספיק מזומנים ומספיק מוניטין ומספיק אפיקים אסטרטגיים ומספיק דברים שנמצאים בצמיחה – כדי להיחלץ. כדי להיפגע בצד אחד ולהתרומם בשני. אני ממשיך לפגוש בעלי חברות שאומרים לי שכאשר אין משבר הם בסדר. בואו נספור משברים בין 2001 ל 2020:
- בועה בנאסד"ק,
- משבר בנדל"ן,
- 5 מבצעים בעזה,
- מבצע ביו"ש,
- מלחמה בלבנון,
- קורונה
אם הזיכרון שלי (+ ויקיפדיה) בסדר, אז אנחנו עומדים על 10 משברים ב- 20 שנה.
10 משברים ב- 20 שנה.
צריך לקחת מחברת ולכתוב את זה 100 פעם כדי להפנים.
אנשים אומרים שרק מתחילים להתרומם ומיד חוטפים מכה או שאומרים, שכל עוד הכל בסדר אין להם שום בעיה והחברה משגשגת. רק מיעוט מבין.
היתרון התחרותי הכי גדול של חברות הוא ביכולת לפתח כל הזמן עוד ועוד מהלכים לתוך עוד ועוד שווקים או אסטרטגיות ולעשות את הכל מצויין.
מצויינות היא הנכס הבלתי מוחשי השני. כשמתחילים פעילות נוספת צריך להוסיף אנשים עם תחום ידע שונה. התרבות שלהם צריכה להיות דומה לפחות במימד אחד – מצויינות. פה נכנסות מנהיגות ועבודת HR ברמה מצויינת כדי לייצר את הרוח הנכונה, לחזק ולגייס לפיה הרבה יותר מאשר לפי ידע ספציפי.
אלה שני הנכסים הבלתי מוחשיים המרכזיים של החברה וכל השאר הוא כמו נדל"ן, אפשר לקנות ולמכור. אפשר לקנות טכנולוגיה, ואנשים שימציאו מותגים ויקדמו אותם וידע…
רק דבר אחד אי אפשר לקנות – את הרוח היזמית שיוצרת מארג מתרחב והולך של אסטרטגיות, שקונה בכסף של בנק/ משקיע// כדי להשתמש במזומנים של עצמה לצמיחה נוספת, שבונה חברות שכל אחת מהן היא שם דבר, שבונה דברים כדי שיעופו אל תוך השוק ולא בלונים כדי להפריח ולעשות אקזיט. כשאתם בונים מתוך הכוונה הזו אתם מוצאים את עצמכם עם ידע ועם תהליכים ועם אנשים שיש להם ערך מוסף ולוקחים אתכם קדימה ועם מוניטין והזדמנויות נוספות. עם כל הנכסים הבלתי מוחשיים שהיו לכם בודאי בראש כשקראתם את הכותרת.
הרוח, היא סיבת כל הדברים.
